כשמדברים על שערוריות בסדרות אנימציה, הראשונות שקופצות לראש הן כנראה סאות' פארק, איש משפחה ואולי גם הסימפסונים. אכן, הסדרות האלו שמו לעצמן למטרה להתגרות ולעורר סקנדלים, ואין ספק שהן עושות זאת בהצלחה יתרה.
בכתבה הזו בחרנו לעסוק דווקא בכמה סדרות בעלות כוונות תמימות יותר, ש-4 מתוכן אפילו נועדו לצפייה של ילדים, אבל בכל זאת הצליחו ליצור שערוריות בקנה מידה מרשים.
פגיעה בבריאות, אלימות חסרת רסן, אלכוהוליזם, גזענות בוטה וחשד לטרור – הנה 5 סדרות אנימציה שהלכו רחוק מדי, למרות הכוונות ה(כנראה)טובות.
פוקימון שולח ילדים לבתי החולים
הרבה לפני ימי פוקימון גו, המשחק שגרם לילדים ומבוגרים ברחבי העולם להתרוצץ בחוץ כשהם שקועים במסך הטלפון שלהם והביא לכמות מטרידה של תאונות ופציעות, פרק אחד של סדרת האנימציה הפופולרית פוקימון עורר שערוריה בקנה מידה בינלאומי לאחר ששלח כמעט שבע מאות ילדים יפנים לחדר המיון בעת ובעונה אחת.
הפרק "Electric Soldier Porygon" שודר ב-6 בדצמבר 1997, ומיד לאחר הצפיה בו לא פחות מ-685 ילדים יפנים הובהלו לבתי החולים עם התקפי פרכוסים, כאבי ראש, בחילות וסימפטומים אחרים.
למה? ובכן. בפרק משתמש פיקאצ'ו (אחד מכוכבי הסדרה) בכוחות שלו כדי לפוצץ טילים, אבל לא סתם טילים – אלא טילים וירטואליים שנמצאים יחד איתו בגרסת הסייברספייס של עולם הפוקימון. פיצוץ רגיל לא היה מספק את הסחורה במקרה הזה, ולכן האנימטורים של הסדרה בחרו להשתמש ברקע אדום וכחול שמרצד במהירות גבוהה ביותר כדי לגרום לפיצוץ להיראות יותר… וירטואלי, כנראה.
בבדיקה שנעשתה לאחר השידור התגלה כי אפקט הריצוד הוא זה שגרם להתקפים ולשאר תופעות הלוואי (בין השאר צוינו גם מקרים של עיוורון זמני), ועל אף שרובם המכריע של הילדים שבו לאיתנם בתוך זמן קצר לאחר הצפיה, ההיסטריה התפשטה עד מעבר לים ואפילו מהדורות החדשות בארה"ב הזהירו הורים מהסכנה הטמונה בצפיה בסדרת האנימה הפופולרית.
בעקבות הסקנדל הורדה הסדרה מלוח השידורים למשך ארבעה חודשים, ו-Porygon, הדמות שעל שמה קרוי הפרק, לא חזרה להופיע בסדרה שוב, על אף העובדה שלא היה לה כל קשר לקטע הבעייתי. הפרק לא שודר שוב מעולם, אפילו לא בגרסה ערוכה, אבל אם מתחשק לכם לראות בעצמכם במה מדובר תוכלו לעשות זאת בלינק הבא, על אחריותכם בלבד (סחרחורת קלה מובטחת):
רן מפוצץ את הבעלים במכות
הסדרה "המופע של רן וסטימפי" צילקה את נפשם של לא מעט מילדי שנות ה-90 בכמה מהרגעים החולניים והאפלים ביותר שנראו אי פעם בסדרה המיועדת לצפיית ילדים.
מלבד האובססיה שלה לנוזלי גוף דוחים והקלוז אפים הקיצוניים שחשפו פרטים שלא רצינו לדעת שקיימים, היו שם גם לא מעט קטעי עירום, אלימות והשחתה עצמית שלא היו מביישים גם את משחקי הכס (אם חשקה נפשכם במעט חלחלה, הכתבה הזאת אוספת 13 מהרגעים המטרידים ביותר בסדרה).
בהתחשב בשלל התכנים המאתגרים שכן שודרו, מפתיע לגלות שהיו פרקים שלא עברו את הצנזורה. הבולט שבהם הוא כנראה הפרק "Man's Best Friend" מ-2003, שלא רק צונזר משידור אלא גם הביא לפיטוריו של יוצר הסדרה, ג'ון קריספלוסי.
הסצנה שהביאה לגניזתו של הפרק היתה זו שבה רן חובט בעזרת משוט בבעלים שלו ושל סטימפי באלימות חסרת מעצורים.
הפרק שודר בסופו של דבר במסגרת גרסת המבוגרים של הסדרה, שיצאה ב-2003 תחת השם "Ren and Stimpy Adult Cartoon Party", ואף הופיע במארז ה-DVD של הסדרה.
נציין שעל אף חוסר ההתאמה שלה לקהל צעיר, רן וסטימפי עדיין נחשבת לסדרה מבריקה, שההומור הוולגרי וחסר העכבות שלה סלל את הדרך לכמה מסדרות האנימציה למבוגרים המשובחות ביותר שנוצרו בעשורים שבאו אחריה.
למרבה הצער, כל מאמצינו לאתר את הסצנה השערורייתית ברשת העלו חרס, אבל הצלחנו למצוא סצנה אחרת מתוך הפרק:
טייני טונס שותים בירה ומתים
"עלילות טייני טון" היתה סדרת ספין אוף של לוני טונס המפורסמת (גם אליה נגיע מיד), ששמרה בדרך כלל על נימה קלילה – למעט בפרק יוצא דופן ששודר פעם אחת בלבד בשנת 1991.
במערכון "One Beer" שהופיע בפרק "Elephant Issues", דמויות הסדרה הצעירות מחליטות לגנוב בקבוק בירה אחד מהמקרר של ההורים כדי להציג את "רעות האלכוהול", כך לדבריהן.
תוך דקות בודדות הילדים מספיקים להשתכר כליל (כן, מאותו הבקבוק היחיד ששלושתם חולקים), לפצוח בקונצרט גיהוקים, לגדל זיפים ואף לעבור לגור בסמטה.
בהמשך, העלילה מקבלת תפנית מורבידית משהו כשאחד מהם מחליט גם לגנוב ניידת משטרה, והשלושה נוהגים בה בפראות ברחבי העיר עד שהם מתרסקים למותם מראשו של צוק תלול.
לאחר שידורו, הורים רבים התלוננו על כך שהפרק מקל ראש בתופעת האלכוהוליזם, וכן נרשמו תלונות רבות על היותו אפל מדי לצפיה של ילדים. עקב כך הוא הוסר מהשידורים החוזרים של הסדרה למשך לא פחות משני עשורים, בטרם צץ מחדש בשידורי הטלוויזיה הקנדית.
ב-2012 יצאה הודעה לעיתונות שהכריזה על יציאתו של DVD חדש של העונה השניה של הסדרה, והסבירה בין השאר את הסיבה לכך שהפרק לא יכלל במארז. שבוע לאחר מכן אולפני האחים וורנר שאחראים להפקת הסדרה שינו את דעתם לבקשת המעריצים, והוסיפו את הפרק השנוי במחלוקת בחזרה ל-DVD.
הנה קטע מהסרטון:
לוני טונס מגלים גזענות חסרת בושה
ב-1969 הסירו אולפני יונייטד ארטיסטס מהפצה 11 פרקים של לוני טונס ושל סדרת האחות שלה, מרי מלודיס. 11 הסרטונים, שידועים בשם 11 המצונזרים (censored eleven), נוצרו בתקופת תור הזהב של האנימציה האמריקאית, שנות ה-30 וה-40, וכוללים כמה סטריאוטיפים גזעניים בוטים כל כך עד שהלסת שלכם תיפול לרצפה מרוב השתאות.
כך, למשל, הפרק שנקרא "All this and Rabbit Stew", עוסק בבאגס באני שניצוד על ידי מהמר רפה-שכל ממוצא אפריקאי (גלגול מוקדם של אלמר פאד), והפרק "Goldilocks and the Jivin' Bears" מספר את הסיפור הקלאסי של זהבה ושלושת הדובים בגרסה בה כל הדמויות הן שחורות עור, כשהרבה מהן מצוירות בסגנון blackface שנחשב למעודד סטריאוטיפים גזעניים נגד שחורים. "Jungle Jitters" מספר את סיפורו של איש מכירות שנקלע לשבט של ילידים אפריקאים, שלוכדים אותו ומנסים לבשל אותו לארוחת הערב לפני שמלכת השבט (הלבנה) מתאהבת בו ומצילה את חייו.
בעוד שסרטוני אנימציה רבים באותה התקופה שפעו בדיחות גזעניות (טום וג'רי ידועים בכמה מהגרועות שבהן), התמות הגזעניות ב-11 המצונזרים הן מרכזיות כל כך בעלילה של כל אחד מהסיפורים, עד שהיה זה בלתי אפשרי לערוך אותם מחדש לכדי גרסה ברת צפיה עבור הקהל הנאור יותר של שלהי המאה ה-20.
הסרטונים, שזכו לפופולריות רבה בזמנם, לא שודרו בטלוויזיה מאז 69', אבל קטעים מתוכם דלפו לרשת כך שגם הקהל של היום יכול לזכות לטעימה ממה שנחשב כבידור קליל ובלתי מזיק של שבת בבוקר באותה תקופה.
הנה קישור ל-"All this and Rabbit Stew" ביוטיוב:
Aqua Teenage Hunger Force מקפיצים את משטרת בוסטון על הרגליים
ב-31 בינואר 2007, עובר אורח בתחנת אוטובוס בבוסטון הבחין בחפץ חשוד שהוצמד לקורת פלדה מתחת לכביש ראשי, ודיווח עליו לרשויות. שעתיים מאוחר יותר, גורמים רשמיים ביצעו פיצוץ מבוקר של החפץ. התנועה באותו כביש ראשי ובמסילת הרכבת הסמוכה עוכבה למשך יותר משעה, וכל זה במהלך שעות העומס.
לאחר בדיקה, הסתבר כי החפץ החשוד הוא לא יותר משלט LED שהוצב כחלק מקמפיין גרילה של סרט שעמד לצאת, המבוסס על סדרת האנימציה למבוגרים Aqua Teen Hunger Force. הסתבר כי חברת הפרסום איתה עבדו יוצרי הסרט הפיצה כ-40 שלטי LED ועליהם ציורים של "Mooninites", דמויות מתוך הסדרה. השלטים נתלו באזור בוסטון והסביבה מספר שבועות לפני כן, אבל לא עוררו מהומה עד לאותו יום.
הסיפור עורר תגובות נסערות למדי מצד הציבור המפוחד, הרשויות הזועמות והחברות האחראיות לקמפיין שהביעו חרטה ומבוכה, וזכה לתהודה תקשורתית רחבה. למותר לציין שהקהילה האינטרנטית מצאה את העניין כולו משעשע ביותר, ועשתה מטעמים מהעובדה שמשטרת בוסטון הוקפצה למצב חירום בגלל חפצים "חשודים" שנראים בעצם כמו צעצועים לילדים עם ציור של חייזר שמניף אצבע משולשת.
על אף תשומת הלב הרבה שקיבלה הסדרה בעקבות הקמפיין ששיתק את בוסטון, הרייטינג שלה לא עלה. יחד עם זאת, טיים וורנר, חברת האם של רשת Cartoon Network שאחראית לסדרה, נאלצה לשלם קנס בגובה של 2 מיליון דולר על הבלאגן שנוצר. בקיצור, קמפיין יקר ולא אפקטיבי – אך בהחלט מבדר עבור הצופים מן הצד…
ה"חפץ החשוד" בכותרות החדשות
אהבתם? הנה עוד כמה כתבות שיעניינו אתכם:
