חודשים לאחר פרוץ מגפת הקורונה בישראל, ארגונים ומוסדות ציבוריים עדיין מצויים באתגר הסברתי עדיין גדול. אמנם אנו למדים לחיות לצד הנגיף ויודעים עליו יותר ויותר, אך דווקא בשל כך, יש צורך מתמיד לעדכן ולדייק את המסרים והנהלים. מנגד, הציבור הולך ומתעייף מהמסרים המשתנים, ומאבד מהקשב לנושא.
משרדי הממשלה והרשויות המקומיות על כלל שלוחותיהם השונות, מתמודדים כולם עם הצורך להמשיך להסביר את הנהלים להתמודדות עם הנגיף, אל מול ציבור שחלקו חושב ששמע כבר הכל, ולחלקו פשוט נמאס להשתתף ב"קורס" ההמוני להימנעות מקורונה, שאין לו כלל תאריך סיום.
בנסיבות כאלה, הדרך הטובה ביותר להעביר מסרים ברורים ולהבטיח הפנמה אידיאלית, היא באמצעות סרטוני וידאו. סרטוני הסברה והדרכה הם הדרך המהירה והאפקטיבית ביותר שלכם להשיג את תשומת הלב של הציבור שלכם, ולרכוש את סבלנותו.
אולם, חשוב מאוד לעשות זאת נכון ולבחור היטב את סוג הסרט, בהתאם למסר שאתם מנסים להעביר. סגנון לא נכון, יגרום לסרטון שלכם לפספס את המטרה.
איך בוחרים את הסגנון הנכון לסרט הסברה?
בעידן הקורונה, ארגונים מפיקים בין השאר סרטוני הדרכה מעשיים בנושאים כמו: "איך שוטפים ידיים באופן הנכון?" או "איך נכון להתנהג בתור או במעלית?". סרטונים כאלה, המציגים מצבים כלליים וסדרת פעולות, ניתן בהחלט לערוך בצורה אפקטיבית בשפת של איור טכני. אין צורך בצילום או בדוגמנים ושחקנים, וניתן להסתפק באיור פשוט, כתוביות וקריינות. יחד עם זאת יש להקפיד על שפה ברורה, ועל איור שממחיש היטב את ההנחיות ומתאים לקצב הדיבור בסרטון.
לעומת זאת, סרטונים להגברת מודעות, נוטים להיות אפקטיביים יותר כאשר הם מצולמים. הסיבה היא שסרטונים להגברת מודעות נועדו ליצור חוויה רגשית, שינוי תודעתי ורצון פנימי אמיתי להתגייס למניעת המגפה. המטרה היא להקנות לקהל מודעות אשר תלווה אותו לתקופה ארוכה ובכל רגע ורגע, ולא רק בשעת משימה מסוימת. לכן, סרטונים כאלה נועדו ליצור חוויה שנצרבת בתודעה, כמו צחוק, הפתעה, מתח, חשש או אפילו פחד.
סרטונים להגברת מודעות יכולים, למשל, להיבנות על דרך הסאטירה. משרד הבריאות אימץ את הגישה כשיצר סדרת סרטונים שבהם שחקן מגלם את דמותו של נגיף הקורונה. סרטון מסוג זה, לא ישיג את מטרתו אם לא יצולם כמערכון של ממש.
דוגמה נוספת היא סרטונים הממחישים את "שרשרת ההדבקה", בהם נראה "הנגיף" כשהוא עובר מאדם לאדם בלחיצות יד, בשיעול, בהעברת חפצים, בחיבוקים ואפילו בדיבור. גם סרטון מסוג זה הוא יעיל הרבה יותר כאשר הוא מצולם. כך, הצופה מזדהה בקלות עם הדמויות המצולמות ועם הסיטואציות הנראות בסרטון, מבין את הסכנה ומפתח את המתח ותחושת החשש הרצויה לצורך הפנמת המסר. זכרו, בכל הקשור לסרטונים לקהל הרחב: מרתק זה מדבק, ובנאלי זה לא ויראלי!
חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות כמו ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות קוגניטיביות. הנגיף אינו מבחין בין אדם לאדם, אך אוכלוסיות אלה זקוקות להגשה מיוחדת של מסרים. כדי ליצור סרטון המיועד לאוכלוסיות אלו, כדאי לבחור בצילום של פרזנטור בעל נוכחות נעימה, אשר יסביר את המסר באופן ברור ומותאם. עבור כל אחת מהאוכלוסיות הללו, יש לנסח תסריט אחר המתייחס לסיטואציות המסוימות עמן היא מתמודדת (בתי ספר, מרכזי קניות, תחבורה ציבורית וכיו"ב). כמו כן, כדאי לשלב אלמנטים גרפיים לחיזוק מסרים וליצירת עניין ויזואלי.
סוג חשוב נוסף של "סרטוני קורונה", הם אלה המחליפים מפגשים פיסיים בין נותני שירות לבין מקבלי שירות. אם בארגון שלכם נהוג להעניק שירות פרונטלי, אתם ודאי מרגישים את הקושי בתקשורת מרחוק. הבשורה האופטימית היא שסרטונים יוכלו לסייע לכם לגשר על פערי ההסברה וההבנה, "לקצר" את המרחק ביניכם ולחסוך זמן יקר. ניתן, למשל, ליצור סרטון שבו מצולם נציג המפרט את כל המידע אשר נמסר בדרך כלל בפגישה הפרונטלית. אפשר לשלב גם המחשה של שימוש בתוכנות מחשב או באפליקציות, ובכך לעזור לקהל שלכם לצרוך את השירותים שלכם דיגיטלית. בכלים מתקדמים ניתן לבצע צילום מסך בווידאו, המציג את הדינמיקה של המסך הדיגיטלי ואת כל המתרחש בו, באופן שיעזור למשתמש ללמוד את הממשק שלכם באופן הידידותי ביותר. כלים אלו הופכים שכיחים בחברות מסחריות ובענף ההייטק, אך מתאימים כמעט לכל ארגון.
ארגונים שיצאו לדרך חדשה של עבודה עם סרטונים, לא רק יצליחו לגשר על אתגרי תקופת הקורונה, אלא ללא ספק יצאו נשכרים גם לטווח הארוך.
שאלות על סרטוני קורונה לארגונים? פנו אלינו ונשמח לייעץ
